OCR (זיהוי תווים אופטי)

OCR הוא בעיית זיהוי, לא בעיית ניתוח, ולכן הוא הסתברותי באופן שהשאר בצינור המסמכים אינו. הדיוק תלוי ברזולוציית הסריקה, בניגודיות, בהטייה, בשפה, בגופן ובמורכבות הפריסה. טקסט מודפס נקי ברזולוציית 300 DPI קרוב לפתרון. העתק פקס של טופס בכתב יד אינו.

המשתנות הזו נושאת תוצאה מעשית שאנשים מזלזלים בה: פלט OCR הוא עדות למה שהדף כנראה אומר, ולא תמליל מדויק. חיפוש בארכיונים שעברו OCR צריך להיחשב ככלי סיוע לזיכרון ולא כהבטחה, וכל דבר בעל השלכות משפטיות צריך להיבדק מול הדף המוצג.

OCR גם דורש משאבי חישוב משמעותית יותר מאשר רינדור, ולכן הוא בדרך כלל פעולה באצווה על ארכיון ולא משהו שמופעל כאשר משתמש פותח קובץ.